Italy-Part 3 & Last

3:10 PM

החלק האחרון הגיע, הימים האחרונים באיטליה היו מדהימים! נסיעות ארוכות, נופים אינסופיים וחדשים והתחושה ההיא שאתה מרגיש כשאתה נמצא במקום כלשהו כל כך הרבה זמן עד שנראה כאילו אתה כבר גר שם. לגמרי הצלחתי לדמיין את החיים שלי באיטליה, טוב זה לא כל כך קשה כשמדובר במקום שביקרתי בו יותר ממה שאני יכולה לספור על כף יד אחת. את היום השביעי התחלנו בנסיעה לעיר אימפריה, תקף אותנו מזג אוויר לא מסביר פנים במיוחד ולא בדיוק היינו ערוכים לזה אז התקפלנו מהר אחרי ארוחת צהריים והמשכנו בדרכינו לעיר פורטופינו המדהימה! עיר העשירים, אינספור חנויות יוקרה וגלידה אחת חלומית!. אבל לפני שהגענו ליעד המדובר, עצרנו בסנטה-מרגריטה, עיר עשירה לא פחות, התהלכנו במדרחוב הממוקם ליד הים, כשהנוף מלא בטירות ישנות על איים ואלפי עצים ירוקים, מי צריך יותר מזה?. משם המשכנו ליעד, פורטופינו עיר הנמל החלומית, הדרך הייתה יפיפייה, אני חושבת שהנוף שרואים מהכביש הזה הוא אחד הנופים היפים ביותר שקיימים בעולם! גם שם עשינו צעדה רצינית מסביב לחנויות, כמובן שאי אפשר לקנות כלום מבלי למכור כלייה - מרוב היוקר. החלטנו לקצר את השהייה בסבונה ולהגיע למלאנו מוקדם יותר, כך שיצא ששהינו בה 3 ימים. אז את היום השמיני הקדשנו לנסיעה הארוכה למלאנו, כשהגענו היה כבר כמעט חשוך, הסתובבנו קצת בין החנויות וישבנו במסעדה ליד הדומו, בחוץ שרו באיטלקית והאווירה הייתה שמימית. המצלמה שלי החליטה שהיא לא מפוקסת בחושך ובגלל זה תראו רק תמונה אחת מהיום הזה, וגם היא בשחור לבן (כדי שהטשטוש לא יראה). ביום התשיעי הובלתי את כולנו לאזור שנמצא מאחורי שדרת המעצבים, אזור שמלא בחנויות יותר מוכרות ובמחירים הרבה יותר שפויים, אחרי פשיטה על כל חנות אפשרית חזרנו לאזור הדומו שם מצאתי במקרה את החנות של Brandy Melville וזה היה הרגע המאושר ביותר בטיול הזה, נשבעת שלא הצלחתי לנשום במשך כמה דקות טובות. אחרי שיצאתי עייפה (מכל המדידות) אך מרוצה עם שקית ביד עשינו את דרכינו חזרה למלון החדש במלאנו. והגענו ליום האחרון של הטיול, היום העשירי בו נסענו לאגם לקו, אזור בלי הרבה תיירים למען האמת ובלי הרבה אטרקציות או עניין, אבל הנוף של האגם היה כל כך ציורי, זה החזיר אותי אחורה ליום הראשון כשהיינו באגם גרדה, אתם כבר יודעים כמה אני אוהבת נופים שכוללים מים. אחרי הסתובבות קלה באגם נסענו בחזרה למלון כדי לארגן את כל המזוודות. וכאן הסתיים הטיול לאיטליה, היה כל כך כיף ומעניין, אני מודה שבהתחלה נראה לי משעמם ומיותר לחזור שוב לאותו המקום בפעם השביעית, אבל אחרי שהייתי וחזרתי אני יכולה להגיד שכל פעם רואים את הדברים מנקודת מבט שונה, הפעם האחרונה שהייתי באזורים האלו הייתה בגיל 14, כיף לחזור ולראות שאמנם המקומות לא השתנו, אבל נקודת הראיה שלי כן, זה מעיד על הבגרות שלי ועל השינוי שעברתי, לדעתי הטיול הזה עשה את העבודה שלו! בכל זאת, טיול לפני צבא.

לשיר למעלה יש סיפור מיוחד. בפעם האחרונה שהיינו באיטליה (זו שהייתה לפני 4 שנים) היה שיר מסוים שהתנגן ברדיו בתדירות כל כך מוגברת עד שהפכנו אותו להמנון שלנו. השיר כמובן נתקע חזק בראש וכשחזרנו לארץ ניסיתי לאתר אינספור פעמים את הזמר ואת השיר עצמו אך לא הצלחתי. השיר עדיין נתקע וכל מה שהייתי צריכה היה לשמוע אותו רק עוד פעם אחת כדי שיצא. לפני חודש גיליתי שהזמר הוא יוצר ישראלי! אוהד ריין, מופיע כרגע בדה וויס,זה היה שוק טוטאלי. וכל זה קרה שבוע אחרי שאמא הודיעה שנוסעים לאיטליה.מצחיק שההימנון האיטלקי שבחרנו לנו היה דווקא מיוצר ישראלי! צירוף מקרים מטורף.. או שלא. זה הסיפור והשיר הזה ישאר לעד ההמנון האיטלקי שלנו :).

סנטה מרגריטה

הדרך לפורטופינו

נמל פורטופינו

התמונה היחידה שתראו מהיום השמיני

אאוטפיט שעוד תראו באחד הפוסטים הבאים מהיום התשיעי

הדומו שמשמש כרקע יפה מאוד

אגם לקו, היום האחרון

מעל ישראל

וכאן נגמרת טרילוגיית הפוסטים מאיטליה!
מחר בבוקר אני עושה את דרכי לשדה התעופה שוב (מאליה).
מקווה שהפוסט הבא יהיה לפני הגיוס.
סופ"ש קסום שיהיה ושהשקט הזה ימשך עוד הרבה!
♥