EVEN SAPIR

, by Unknown

אחרי 12 שעות מתישות של שהייה בעננים מעל שלוש יבשות שונות ושדה תעופה אחד ענק ומפואר (אבו דאבי זה המקום הכי מוגזם ועתידני שראיתי בחיי) פקחתי את עיני לתוך חלום ירוק וטרופי מלא בעצי חופש גבוהים ודקיקים. תמיד נהגתי לקרוא לעצי דקל כך כי הם הסמל המובהק מבחינתי לחופש אמיתי, אם הייתם מבקשים ממני לבטא בציור את המילה חופש בילדותי הייתם מוצאים על נייר לבן חצי עיגול עם מעט גלים מקושקשים ועץ דקל אחד גדול וברור, אי אפשר היה לטעות. אז את המסע התחלנו עם טעם קצת רע כשגילינו ששכחו את המזוודות שלנו בשדה, המזוודות שמילאנו בכל מיטב הבגדים והאביזרים שלנו כיאה לחופשה, אבל דאגנו לשמור על אופטימיות ובנינו, מה צריך יותר מבגד ים וזוג משקפי שמש באי היפיפה הזה (שדאגתי להביא איתי בתיק הקטן!), אז אחרי כמעט 3 שעות בכבישים המרהיבים והירוקים שאגב הפוכים משלנו (ההגה בצד ימין) הגענו לגן עדן, התארחנו ב Good Story שממוקם על הים, לצורך ההמחשה בואו נגיד שבמקום חצר אחורית היה לי חוף ים במשך שבועיים. ברגע שהרגליים שלנו דרכו בקרקע, המאוד חמה יש לציין ישר קפצנו לחדרים להחליף לאאוטפיט היומי שליווה אותנו בכל יום במשך התקופה הזו - בגד ים. (טוב לא בדיוק ליווה כי הבאתי איתי עוד 9 בגדי ים אבל הבנתם את הרעיון) וקפצנו להתבטל קצת מתחת לשמיים התכולים, השמש לא איחרה לבוא ואיתה הקרניים שכמובן לא מביישות אי טרופי כמו סרי לנקה, הצבע החום על גופינו גם הוא לא איחר ובתור חצי מזרחיה (צד מרוקאי מוחבא) נהניתי מהר מאוד מכל העניין. אחרי כמעט 8 חודשים בעבודה האינטנסיבית במפעל הרגשתי סוף סוף חופש אמיתי מה הוא, פשוט לשכב על הגב עם דקירי בננה ביד אחת, ספר ביד השנייה והרבה מאוד נחת, חייבת להודות שצלילי הגלים לבדם עשו את העבודה יפה מאוד. מה שעוד הוסיף לחגיגה היה יום ההולדת שלי שחל בדיוק באותו היום בו נחתנו, ה-14 באפריל. החברה דאגו להפתיע אותי עם מסורת חגיגית שבה במקום להרים אותי על כיסא 22 פעם, הם עשו את זה על גלשן! חוויה אדירה שלא תצא לי מהראש לעוד הרבה מאוד זמן, מאוחר יותר יצאנו לחגוג במסיבה מקומית על החוף. ביום למחרת התחלנו את שיעורי הגלישה. אני לא יודעת אם ציינתי את זה פה בעבר אבל אני מגיעה ממשפחה עם רקע מאוד ימי, אבא שלי גולש רוח ומייבא ציוד ימי, אמא שלי חותרת סאפ להנאתה ואני, טוב הקרבתי שנתיים מחיי למען חיל הים וחוץ מזה אני מאוד נהנית מכל מה שיש לים להציע וגלישת גלים תמיד היה משהו שקרץ לי. אז השיעורים התחילו והגענו לחלק המעשי שאותו עברתי בהצלחה רבה יש לציין, את התוצאות תוכלו לראות בתמונות! תודות לעמית האגדית יש תיעוד לכל העניין הזה, אז תודה לך עמית! (גם על היותך שותפה מושלמת כמובן ♥). כל יום חדש הביא איתו נופים וחופים אחרים, בפעם הראשונה בחיי יצא לי לחוות אותם מהצד השני, מתוך הים עצמו, זו תחושה מעצימה לתפוס גל, אני מדברת בתור מתחילה ככה שאם אני אומרת את זה, המחשבה על גל שמישהו מתקדם תופס מלהיבה אותי בטירוף!. האוכל גם תפס מקום מרכזי בטיול, יצא לטעום המון טעמים חדשים ומרעננים, רובם חריפים שזה נהדר כיוון שאני וחריף מסתדרים מושלם יחד. הדבר היחידי אליו אני לא מתגעגעת היה כמות הזמן לה היינו צריכים לחכות למנה במסעדה, למקומיים יש את הזמן שלהם, שזה מאוד יפה, אני אוהבת אנשים עם שלווה פנימית, אני בעצמי אחת כזו, אבל כשאתה מגיע עם תיאבון מפה ועד מאדים זה לא צחוק. לסיכום, סרי לנקה אהובתי אני עוד אשוב בקרוב, הלב עוד שם, מסרב לעכל שהוא כבר לא חלק מכל הירוק, השלווה והרוגע. וכמובן תודה רבה לצוות Chasing Fun שבלעדיהם כל זה לא היה מתרחש!! ממליצה בחום!